אחרי בילוי נכון בא גבר הנכון

חזרתי, חזרתי, חזרתי. כל פעם מחדש אני מבינה שלא ניתן לשלב סקס עם דברים נוספים. היה לי חצי שעה כיף עם המכונה. אני חמה, רעבה לאוכל וכמובן לסקס. השעה עשר בערב

רק, לא בא לי לישון. חייבת להתאוורר. נשאר רק להחליט מה בא לי. אני מתלבטת בין קריוקי למסעדה על חוף הים.

ביי יומני קטנטני. בורחת לך. נפגש בשמחות.

היי יומני. זה באמת היה שמח. שמתי חולצת גברים מכופתרת לבנה עם שרוול ערוך כי היה קצת רוח בחוף. חוטיני וכפכפים. חזיות אני לא ממש אוהבת ולא שמה אם זו לא פגישה רשמית. איזה מלאך לבן נראיתי, חבל על הזמן. היה נראה כאילו מלאך עלה מגלי הים. כל מי שישב במסעדה בהחלט שמו לב עלי ואני נכנסתי בחיוך רעב. אתה שואל איך נראה החיוך הרעב שלי ? פשוט מאוד - זה נראה כמו חיוך של קריש שמוכן לאכול הכול ומיד. ברמן שהוא גם בעל המסעדה מכיר אותי כבר שנתיים, מאז שקנו לי את היאכטה והחנו אותה בנמל יפו ממש ממול למסעדה. למרות שהבחור ממש סקסי, לעולם לא הרשתי לעצמי להזדיין אתו. אני בטוחה שהוא היה מודיע לנמר שלי על כך. למה לי מצבים כאלה. יש ים של גברים. ברמן נפנף לי עם היד ותוך חמש דקות הביא לי מרטיני עם קשית. מה נסיכה תרצה לאכול היום בנוסף לליבי ? שאל הוא. איזה חמודיק הבחור, עברה לי מחשבה בראש. על אוטומט עניתי לו שלב זה טוב כשהוא משופד ונלווה בעוד לבבות כמוהו. מרטיני יחד עם שיפוד לבבות וסלט טורקי הביאו רצון לרקוד. ברמן הדליק מוזיקה ארגנטינאית וקרה לכולם לרקוד. אני חולה על מוזיקה הזו שמזיזה את הטוסיק הקטן שלי ומסובבת את ראשי. הורדתי קפקפים, קפצתי על החול ורקדתי עד שהכוחות התחילו לעזוב אותי. אומנם לא הזדיינתי אך נהניתי ממש. בחצות עליתי ליאכטה לישון. רק נכנסתי למקלחת לפני שינה, פתאום דפיקות בדלת. למצבים כאלה יש מסך באמבטיה ויש מצלמה על הדלת, כך שאני רואה כל מי שמאחורי הדלת ויכולה לפתוח או לסרב לפתוח. הפנים שהופיעו לי על המסך לא היו מוכרות לי. זה היה גבר אשכנזי עם שער רטוב ולפחות חצי ערום, עד כמה שניתן היה לראות במצלמה. אני מחוסרת כוחות לחצתי על הכפתור ואמרתי לו שאין אף אחד בבית. הוא חייך ולא הלך. אני לחצתי שוב ואמרתי באנגלית שאין אף אחד בבית. הוא התחיל לצחוק. בינתיים עברה בראשי מחשבה שבחור קצת הגזים עם חלבונים ושרירים. הכתפיים שלו לא נכנסו למסך אפילו. למה אתה עומד שם ? שאלתי ברמקול. כי גבירתי לא פותחת לי. ענה הבחור. תחת השפעה של מרטיני לא תמיד אני מסוגלת להתפקס. אני לא גברת, עניתי לו. אין פה גברת כלל. ובכלל אני מזמינה משטרה. הוא הרים יד והעלה למצלמה תג משטרה. לא מיד הבנתי שזה תג משטרתי אלא לקח לי זמן להיצמד למסך ולקרוא. אתה עוצר אותי ? אני לא הצלחתי להבין מה קורה. הבחור לא עוזב ואולי הוא שוטר. בראש שלי עלו זיכרונות ממסיבת בנות, לפני כמה שבועות. באותה מסיבה היה חשפן שוטר בחוטיני אדום. אני לא זוכרת עם רשמתי כתובת שלי על השטר שהכנסתי לו לחוטיני. איך מצאת אותי ? אני הזמנתי אותך אז במסיבה ההיא ?? המשכתי אני לדבר ברמקול. לא גבירתי, לא הזמנת אותי. אני ראיתי אותך בפאב על החוף ובמקרה הבגדים שלי נגנבו כשנכנסתי לים. רציתי לשאול אותך אם תוכלי להלוות לי את החולצה שלבשת. בקיצור יומני המתוק, נאלצתי לצאת מהג'קוזי שלי, לקחת חולצה ולפתוח את הדלת. הבחור באמת עמד בבגד ים כולו רטוב. אני חייבת לציין שאני בחורה חלש ולא מסוגלת לעמוד בפיתוי שכזה. גבר שרירי רטוב, באור הירח עומד בפתח הדלת ומחייך כל כך סקסי. המגבת שלי גם לא ממש החזיקה מעמד ונחלקה מגופי. עמדנו אחד מול השני וחשבנו על סקס. לפחות אחד מאתנו חשב. הבחור נדחף פנימה , נכנס, סגר את הדלת והרים את המגבת. לפי מבט שלי הוא כנראה הבין שמגבת לא חוזרת לגופי. הבחור עמד ופשוט הסתכל בלי בושה על כל גופי מלמעלה למטה וחזרה. מרוב שלא ממש ידעתי מה לעשות, נשענתי על הספה. ניסיתי לשים רגל על רגל אבל מרוב המצב המוזר ומרטיני התנדנדתי ונפלתי על הספה. שנינו צחקנו. הוא התיישב לידי וזהו. הוא לא עשה כלום, פשוט הסתכל. ישב בתחתונים שהתנפחו לו, הסתכל ולא עשה כלום. חוצפה כזו בלתי מתקבלת על דעתי. אתה צריך מוזיקה ? שאלתי אותו. המחשבה שהוא חשפן חיממה את דמיוני. הוא קם מהספה, לקח את התיק שלי והוציא את תעודת הזהות שלי. אני כמעט השתנתי מהפחד. הריי יש מצב שהוא שוטר אמתי ואני זונה, והוא בא לעצור זונה. פתאום אני שומעת : גבירתי ילידת שנת תשעים וארבע, כלומר גבירתי בת עשרים ושש היום. הוא חייך. כמה שניות קרא עוד משהו בתעודת זהות ושאל: האם גבירתי פנויה היום לכוס קפה ? אני לא עניתי אך הורדתי את עיניי וחשבתי : איזה כוס קפה ? אני מתה מפחד ומרצון לקפוץ עליו.